נכות כללית

קצבת נכות כללית היא שמה של קצבה אשר משולמת על ידי הביטוח הלאומי לאדם בעל נכות גופנית ו/או שכלית ו/או נפשית אשר אשר פוגעת ביכולתו להשתכר ולפרנס את עצמו ביותר מ 50%

גם עקרת בית אשר כתוצאה מחבלה או תאונה שקרתה איבדה את יכולתה לתפקד במסגרת משק הבית עצמו.

כיצד נקבעים אחוזי הנכות לצורך הזכאות לקצבת נכות?

מצבו הרפואי של התובע הוא זה אשר יקבע את גובה הקצבה ותוקפה.

אותו תובע ימדד במהלך ועדת קביעת אי כושר עבודה ו/או תפקוד במשק הבית.

במסגרת אותה ועדת בחינה יבדקו  4 דרגות אי כושר שהינן שלבי סף לקבלת קצבה מורחבת.

בעת הערכת יכולתו של אדם לתפקד, תיקבע לו על ידי הוועדה הרפואית דרגת נכות.

הדרגות הקיימות הינן:

  1. 50% – 60% כתנאי מינימלי.
  2. 60% – 65% כדרגה מורחבת.
  3. 65% – 74% כדרגת סף שיא.
  4. מעל 74% אחוזי נכות זכאי לקבלת מלוא הקצבה.

מהו סכום קצבת נכות

תובע שנקבעה לו דרגת נכות פחותה מ- 74%, יקבל את חלקה היחסי של הקצבה בהתאם לאחוזי הנכות הקיימים.

לדוגמא: לתובע נקבעו 61% נכות, הוא יקבל 61% מקצבת הנכות המלאה.

סכום קצבת הנכות המלאה משתנה מעת לעת ויש להתעדכן באתר הביטוח הלאומי.

קצבת תלויים – תוספת לקצבת נכות

נכה אשר זכאי לקצבה אך מתגוררים איתו גורמים נוספים התלויים בו כמקור פרנסה (בן או בת זוג וילדים) נקבעת תוספת לקצבה אשר מסייעת לאותו נכה לכלכל את בני המשפחה.

במצב זה הביטוח הלאומי לוקח בחשבון גם את קיומם של מקורות הכנסה נוספים, למשל נכסים מושכרים, תיקי השקעות, מזונות, כספים אחרים שמקבל נוכח השקעות עבר וכולי.

לגבי עקרת בית שי לשים לב כי היא אינה רשאית לקבלת קצבת תלויים בעבור בן זוגה, אך כן זכאית לקבלה בעבור ילדיה.

חלוקת הקצבה בין המוסד המטפל לבין מקבל הקצבה

במידה והתובע מאושפז או מתגורר במוסד ציבורי אשר הינו במימון של המדינה במעל 50% קצבת הנכות של אותו תובע תתחלק באופן שווה בין בעל התובע לבין המוסד.

קצבת נכות לנוכח חזרה לשוק התעסוקה

על מנת לעודד את הזכאים לקצבת נכות כללית לחזור ולהשתתף בשוק העבודה, נקבע כי תובע אשר יבחר לפעול ולעבוד כדרך קבע לא ייפגע מכך כלכלית.

כלומר, תובע אשר מועסק ומשתכר שכר נמוך יותר משכר המינימום אינו יפגע בקצת בנכות ויקבל אותה במלואה.

ככל שתובע ישתכר מעל שכר המינימום תתקיים הפחתה בתקצבת הנכות הכללית בהתאם לגובה ההכנסה.

 אילו מסמכים יש להכין למען הכנת תביעה לקצבת נכות?

המסמכים צריכים להיות רלבנטיים ללקות ולנכות אשר קיימת לאותו תובע.

לעיתים קרובות יש לבחון האם קיימת לאותה נכות תסמינים נוספים שנובעים מאותה נכות ועליהם ניתן לקבל אחוזי נכות נוספים.

חשוב להשציג בפני הועדה הרפואית את מלוא התמונה הכוללת הנגרמת לתובע כתוצאה מהנכות או מהפגיעה על מנת שאותה ועדה תיחשף למלוא היבטי הפגיעה לצורך קביעת ההכרה והסיוע האמיתיים להם אותו תובע נדרש.

הליך הגשת התביעה לקצבת נכות – תביעה במסלול מהיר

בביטוח הלאומי ישנם שני מסלולים להגשת תביעת נכות כללית, מסלול מזורז ומסלול רגיל.

המסלול המזורז מיועד לתובעים אשר לוקים בנושאים הבאים:

  • מחלות ממאירות אשר מטופלים באופן שוטף ו/או שהוגדרו כחולים סופניים
  • נכות נפשית של מעל ל- 50%
  • לקות שכלית שנקבעה מעל 40% על פי משרד הרווחה
  • חולי שחפת
  • מושתלי איברים –  כליה, לב, ריאות, כבד, לבלב ומח עצם.
  • מחלות קשות ו/או זיהומיות אשר מטופלים באופן שוטף
  • ריתוק לכיסא גלגלים או חוסר תפקוד ב- 2 גפיים.

 הליך הגשת תביעה לקצבת נכות – מסלול רגיל

בעבור שאר הנכים ובעלי לקויות אשר אינם נמנים עם רשימת הליקויים בגינה ניתן להגיש תביעה במסלול המהיר, יגישו תביעתם באמצעות ”טופס תביעה לקצבת נכות כללית”.

כמובן שיש לצרף לתביעה את כלל המסמכים הרלבנטיים.

בנוסף, מומלץ לצרף את המסמכים הרפואיים מהיסטוריית הטיפול של התובע לרבות אשפוזים, סיכומי ניתוחים, מרשמי תרופות ואבחונים רפואיים שונים.

זימון לבחינה על ידי וועדה רפואית

לאחר הגשת התביעה, התובע יוזמן לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

הוועדה הרפואית תבחן ותקבע לנוכח התייצבותו והמסמכים שהוגשו את אחוזי הנכות.

לאחר הוועדה הרפואית ישלח לתובע ובו תצויין קביעת הועדה וגובה הפיצוי.

הקצבה תשולם כדרך קבע ב- 28 לחודש לחשבון הבנק של התובע.

ערעור על קביעת הוועדה הרפואית

לעתים עולים חילוקי דעות בין התובעים ובאי כוחם אשר סבורים כי דרגת הנכות שנקבע הינה בחסר או כי  גובה הקצבה אשר נפסקה בעבורם אינה מספיקה דיהו בכדי לקיים את צרכיהם.

לכן, קיימת אפשרות בעבור כל תובע  אשר הגיש תביעתו לאחוזי נכות לערער על קביעת הוועדה הרפואית אשר פסקה לו את אחוזי הנכות כמו גם על קביעת דרגת אי הכושר אשר נקבעהלו מלכתחילה.

 

נכות כללית
מאמרים נוספים באותו נושא:
השאירו פרטים ונחזור בהקדם:
דילוג לתוכן