פסילה מנהלית היא הסמכות המצויה בידיו של קצין המשטרה לפסול את רישיון הנהיגה אגב עבירת תעבורה עוד טרם קיום הליך המשפטי בפני בית המשפט.
פסילה מנהלית מוטלת על ידי רשות ציבורית, משטרת ישראל, להבדיל מפסילה שיפוטית אשר מוטלת על ידי בית המשפט.
לנוהל פסילה מנהלית של משטרת ישראל – לחצו כאן.
פסילה מנהלית – מה קובע החוק?
על פי סעיף 47 לפקודת התעבורה יכול קצין משטרה לפסול אדם שנחשד בביצוע עבירת תעבורה לתקופה של 30 יום כאשר הנהג נחשד בעבירה מהתוספת הרביעית לפקודת התעבורה.
לדוגמא: מהירות מופרזת שעניינה הזמנה לדין, הסעת נוסעים מעל למותר, עקיפות מסוכנות, עבירות הקשורות בנהג חדש, משקל יתר, אי מתן זכות קדימה, אי עצירה בעצור בנסיבות מחמירות ועוד.
פסילה של 60 ימים תוטל כאשר נהג נחשד באחריות לגרימת תאונת דרכים.
פסילה של 90 ימים תוטל כאשר התרחשה תאונת דרכים קטלנית.
לציין כי קיימת גם פסילה מנהלית של משרד הרישוי, למאמר על שיטת הניקוד – לחצו כאן.
מה המטרה בפסילה מנהלית?
מטרת הפסילה היא לקטוע רצף מסוכנות אשר מתגלה עת נהג היה מעורב לכאורה בעבירה מסוכנת ולכן נדרשת "תקופת צינון" בטרם ישוב הנהג לנהוג.
הליך פסילת נהג על ידי קצין משטרה חייב בשימוע.
כלומר בטרם מתן החלטת הקצין באם לפסול את הנהג ואם לאו, מחוייב הקצין לזמן את הנהג לשמוע על מנת לתת לו הזדמנות להשמיע את דבריו.
במידה והנהג בחר שלא להתייצב לשימוע, למרות הזמנתו על ידי השוטר, ניתן לפסול אותו מבלי לשמוע טענותיו.
נימוקי קצין המשטרה לעניין פסילת הנהג חייבים להיות עניינים ונוגעים לעבירה עצמה וכן למסוכנות הנשקפת מהנהג אשר נלמדת מעברו התעבורתי של הנהג וממסוכנות העבירה עצמה.
על החלטת הקצין ניתן לערור לבית המשפט לתעבורה.
בית המשפט לתעבורה, בין היתר, יבחן את החלטת הקצין מן הצד המנהלי, כלומר האם הקצין שקל את כל השיקולים הרלבנטיים לאחר שניתנה לנהג זכות השימוע.
להרשקוביץ ושות' – עורכי דין תעבורה, ניסיון רב ביותר בטיפול בפסילות מנהליות, בקשות לביטול פסילה מנהלית בבית המשפט ולחילופין סיום התיק העיקרי דרך ההליך של בקשה לביטול הפסילה.
