fbpx

תאונת דרכים – כתב אישום וענישה

משטרת ישראל מגדירה תאונת דרכים כאירוע שאירע עקב עבירת תעבורה ובשל הימצאו של רכב ו/או הולך רגל בדרך, וכתוצאה מכך נפגע אדם או נגרם נזק לרכוש.

חשוב לציין כי הגדרת תאונת דרכים לפי דיני התעבורה שונה מההגדרה בדיני הנזיקין (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) ולא כל תאונה המוגדרת כתאונה לפי הפלת"ד, מחייבת טיפול של משטרת ישראל.

תאונת דרכים – מה אומר החוק?

באופן כללי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי קובע תנאים להגשת כתב אישום או לחילופין לסגירת התיק:

"ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל היעדר עניין לציבור תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:

  1. פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60; (רלוונטי לתאונות דרכים קטלניות)
  2. קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);
  3. על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר מחוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה."

אז מתי יוגש כתב אישום כנגד הנהג בתאונת דרכים?

למעשה סעיף 62 לחסד"פ קובע שני תנאים מצטברים לצורך הגשת כתב אישום כנגד נהג בגין תאונת דרכים:

ראיות לכאורה

על המדינה להוכיח כי נהג פלוני עבר עבירת תעבורה שגרמה לתאונת דרכים. לצורך כך המדינה צריכה להציג ראיות לבית המשפט המוכיחות מעבר לכל ספק סביר את האשמה והאחריות של הנהג לגרימת התאונה.

בין שלל הראיות שהמדינה מציגה ניתן למנות, בין היתר, עדויות של מעורבים, סימנים על הכביש, סימנים על רכבים אחרים, צילומי מצלמות בסביבת התאונה, מצלמות המותקנות ברכבים ועוד.

ראיות אלה בדרך כלל נאספות על ידי בוחן תנועה והשוטרים המגיעים לזירת התאונה, בנוסף הבוחן מכין את כלל הראיות ומרכזם בדו"ח בוחן (שבו מפרט את כל נסיבות התאונה – הצדדים המעורבים, תנאי שטח, שדה ראיה, סימנים על הכביש, נפגעים ובסוף סיכום וממצאים). בחלק מן המקרים ובתאונות הקשות יותר, הממצאים נשלחים לבחינת המז"פ (מעבדה לזיהוי פלילי), במידה ועולה הצורך, מעבדה משטרתית הנוקטת באמצעים מדעיים.

עניין לציבור

מה מצדיק מבחינת האינטרס הציבורי? כמעט בכל תאונה בה נפגע אדם, יוגש כתב אישום נגד האחראי לתאונה, בתנאי שיש ראיות לכאורה, גם אם הנפגע הוא זה שגרם לתאונה. לגבי תאונות דרכים בהן נגרם נזק בלבד, יוגש כתב אישום במידה והנזק חמור ו/או עקב עבירת התעבורה חמורה אשר גרמה לנזק במידת הרשלנות המיוחסת לנהג.

תאונת דרכים הינה ארוע לו חשוף כל נהג או משתמש אחר בדרך, לרוב מדובר בחוסר תשומת לב רגעי או חוסר ריכוז, על פי נתוני משטרת ישראל, הסיבות העיקריות לתאונות הן: אי-ציות לרמזור, סטייה מנתיב, אי-מתן זכות קדימה, אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת לתנאי הדרך ואי-מתן זכות קדימה להולכי רגל.

מה העונש על תאונת דרכים?

כאשר בא בית המשפט לבחון את הענישה בגין ארוע תאונת דרכים הניצב לפתחו יבחן  את מידת הרשלנות ו/או חוסר הזהירות, חומרת הנזק ועבר תעבורתי של הנהג.

ככל שעבירת התעבורה הנלווית והגורמת לתאונה, חמורה יותר, כך רמת הענישה תעלה.

מצד שני, ייתכן ורמת הרשלנות היא נמוכה מאד אך חומרת חבלות הגוף כתוצאה מהתאונה, מעלים את רף הענישה.

סעיף 38 לפקודת התעבורה קובע עונש פסילת רישיון מינימאלית של 3 חודשים במצבים אלו:

תאונות דרכים אשר נגרמו כתוצאה מעבירות תעבורה המפורטות בתוספת השנייה לפקודה. עבירות לפי הפקודה:

  • סעיף 62(2) – נהיגה בקלות ראש וברשלנות
  • סעיף 62(4) – נהג המסרב להזדהות (שם ומען)
  • סעיף 65 – אי עצירת רכב לפני מסילת ברזל
  • תקנה 320(א) – תקינות מערכה ההיגוי
  • עבירה לפי תקנה 22(א) לגבי אי מתן זכות קדימה לפי תמרור
  • תקנה 26(4) – נהיגה במצב השולל שליטה ברכב או ראיית הדרך והתנועה בה
  • תקנה 27(4) – לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו
  • תקנה 45(1) – נסיעה לאחור שיש בה כדי לגרום סיכון או פגיעה
  • תקנה 51 – נהיגה במהירות שלא בהתאם לתנאי הדרך
  • תקנה 56 – אי עצירה לפני מפגש רכבת
  • תקנה 57 – מעבר אוטובוס במפגש סלול
  • תקנה 64(ג) – אי מתן זכות קדימה לדרך החוצה או בהתמזגות כבישים
  • תקנה 64(ד) – עצור! ותן זכות קדימה בצומת
  • תקנה 99(א) – נהיגה עם אורות הגבוהים המפריעה לנהגים אחרים
  • תקנה 436 או 438 – הפרת חובות זהירות של נהג ברכב ציבורי
  • תקנה 54(א) – נהיגה במהירות מופרזת מסוג "הזמנה לדין"

על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש.

תאונת דרכים אשר נגרמת כתוצאה מאחת או יותר מהעבירות המפורטות לעיל או כאשר כל עבירת תעבורה, ולו הקלה ביותר, גורמת לתאונת דרכים בה נגרמו חבלות של ממש, הנהג האחראי לתאונה צפוי לעונש מינימלי של 3 חודשי פסילה.

חבלות של ממש מוגדרות כחבלות מסוג שברים, פצעים פתוחים ופצעים חמורים יותר. מספיק שאחד הנפגעים שבר אצבע או נגרמה לו שריטה עמוקה, האירוע מוגדר כתאונת דרכים עם חבלות של ממש.

כאשר המשטרה מגדירה תאונת דרכים בה נגרמו חבלות של ממש, טווח הענישה מתחיל ממספר חודשי פסילה במקרים הקלים ביותר, ועלול להגיע לעונשים של מאסר בפועל ושנים של פסילת רישיון נהיגה.

בית המשפט רואה בחומרה פגיעות גוף קשות ללא קשר לחומרת העבירה אשר גרמה לתאונה, וכן, חומרת העבירה אשר הובילה לתאונה, בלי קשר לתוצאות התאונה.

תאונת דרכים – פסילה מנהלית

סעיף 47 לפקודת התעבורה קובע סמכות לקצין לפסול מנהלית:

  1. "בסעיף זה, "קצין משטרה" – קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.
  2. היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו.
  3. היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי העניין:
    …בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 ימים…

במקרים הקבועים בסעיף 48 לפקודת התעבורה ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול הפסילה המנהלית שהוטלה על ידי הקצין.

לקריאה נוספת על פסילה מנהלית – לחץ כאן.

מאמרים וקישורים

  1. סיכום נתוני תאונות דרכים
  2. ויקיפדיה
  3. משטרת ישראל – סיכום שנה בכבישים
  4. משטרת ישראל – אגף התנועה – טבלת מתחמי ענישה
  5. היסח דעת – מוזיקת רקע אצל נהגים צעירים
  6. היסח דעת – השפעת שלטי חוצות
תאונת דרכים

תאונת דרכים – כתב אישום וענישה

מעוניינים שאצור עמכם קשר?