עבירת נהיגה בשכרות מוגדרת היום על ידי רשויות האכיפה, המחוקק ובתי המשפט כמכת מדינה, על כן מושקעים משאבים רבים ביותר במיגור התופעה מבחינת האכיפה והענישה.
נהיגה בשכרות – מה קובע החוק?
עבירת הנהיגה בשכרות מוסדרת בסעיף 62(3) ביחד עם סעיף 64ב. לפקודת התעבורה.
פקודת התעבורה קובעת למעשה מיהו שיכור, כיצד ניתן למדוד כמות של אלכוהול בגופו של נהג ומה העונשים הקבועים בחוק במידה והוכח כי אכן נאשם נהג בשכרות.
כמו כן, פקודת התעבורה מטילה חובות על משטרת ישראל והשוטרים הבודקים בשטח על מנת שיהיה ניתן להוכיח כי אותו נאשם אכן נהג בשכרות בבית המשפט.
מיהו שיכור?
סעיף 64ב.(ב) מגדיר מיהו נהג שיכור אשר יוגש כנגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות:
- "מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב".
- "מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן".
- "מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת".
נהיגה בשכרות – נהג חדש/צעיר
סעיף 64ב.(ב) אף מגדיר "אוכלוסיות מיוחדות" אשר לגביהן נקבעת כמות נמוכה יותר אשר במידה וקיימת חריגה מהכמויות הללו, יואשמו הנהגים בנהיגה בשכרות.
לאוכלוסיות אלו נקבעה כמות מקסימלית של 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
הכמות המקסימלית בדגימת דם היא בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב – 100 מיליליטר דם.
כאשר מעל לכמויות אלו יוגש כנגד הנהגים כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, ואלו סוגי הנהגים:
- נהג חדש.
- נהג שטרם מלאו לו 24 שנים.
- נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם.
- נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי; ריכוז האלכוהול המותר בעת נהיגה.
למידע נוסף בדבר נהיגה בשכרות לגבי נהגים חדשים וצעירים, קראו כאן.
נהיגה בשכרות – כמויות
במידה ומדובר בבדיקת נשיפה ניתן להאשים נהג בנהיגה בשכרות החל מכמות של 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד בדוגמא של אוויר נשוף.
במידה ומדובר בבדיקת דם ניתן להאשים נהג בנהיגה בשכרות החל מכמות של 50 מיליגרם אלכוהול ב – 100 מיליליטר דם.
סירוב לבדיקת אלכוהול
סעיף 64ד. לפקודת התעבורה מסדיר את עבירת הסירוב למתן דגימת דם או אוויר נשוף.
הסעיף קובע כי מי שמסרב לבדיקה על פי דרישה של שוטר יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות.
יש לציין כי עבירת הסירוב היא עבירה נפרדת כלומר ברגע שנהג מסרב לבדיקת ינשוף או לבדיקת דם משתכללת עבירת הסירוב ללא שום קשר לעצם היות הנהג שיכור או לא.
בדיקת השכרות בשטח
בעת שנהג נעצר לבדיקת שכרות ייבדק אותו נהג על ידי שוטר במכשיר הנשיפון, מכשיר הנשיפון זהו מכשיר שהמשטרה משתמשת בו על מנת למצוא אינדיקציה לאלכוהול בנשיפת הנהג.
לאחר בדיקת הנשיפון ובמידה ותמצא אינדיקציה להמצאות אלכוהול בגופו של הנהג יועבר הנהג לבדיקת מאפיינים.
בדיקת המאפיינים
בדיקת המאפיינים איננה מוסדרת בחקיקה והיא לא בדיקה מדעית.
השוטר יבקש מהנהג לבצע מספר בדיקות פיזיולוגיות כגון הליכה על הקו והבאת האצבע לאף,
השוטר מתרשם מאלמנטים נוספים, לרבות ריח האלכוהול מפיו של הנהג, אופן עמידת הנהג, הופעתו הכללית, התנהגות הנהג, אופן דיבור הנהג, עיניים אדומות וכן היכולת להבין ולמלא הוראות ותגובות הנהג.
חשוב להדגיש: אין כל חובה לבצע בדיקת נשיפון או בדיקת מאפיינים, הנהג מחויב לבצע בדיקת ינשוף בלבד וזאת על פי דרישת שוטר.
לאחר סיום בדיקת המאפיינים יעבור הנהג לביצוע בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף.
במידה ובבדיקת הינשוף התגלה כי הנהג חרג מריכוז האלכוהול המותר בעת הנהיגה תירשם לו הזמנה לדין וכתב אישום.
לקריאה בדבר מדריך זכויות לנהגים שנתפסו נוהגים בשכרות, קראו כאן.
כמו כן בנוסף להזמנה לדין וכתב האישום שיימסר לנהג, יתייצב הנהג באותו מעמד או ביום המחרת בפני קצין אשר יש בסמכותו המנהלית לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג למשך 30 ימים (פסילה מנהלית)
כמו כן, בסמכות קצין המשטרה לאסור את השימוש ברכב בו נהג הנהג בזמן ביצוע העבירה למשך 30 ימים (איסור שימוש).
כאמור לעיל, ניתן להוכיח כי נבדק נהג בהיותו בשכרות גם באמצעות בדיקת דם.
סעיף 64ב. לפקודת התעבורה קובע כי דגימת הדם תילקח במקום המתאים לכך (לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה) על ידי בעל מקצוע רפואי המוסמך ליטול דגימות דם.
בסמכות שוטר לדרוש בדיקת דם רק אם יש חשד סביר לכך שהנהג אכן שיכור או בעקבות תאונת דרכים וזאת בניגוד לבדיקת הינשוף אותן רשאי השוטר לדרוש ללא חשד סביר.
נהיגה בשכרות – ענישה
נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה מאוד והיחס כלפיה הינו מחמיר במיוחד.
החוק קובע עונשי מינימום לעבירת הנהיגה בשכרות.
בסעיף 39א. לפקודת התעבורה נקבע כי מי שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות תוטל עליו פסילת רישיון נהיגה של שנתיים לפחות.
כמובן כי ישנם גם עונשים נלווים כגון: מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.
כמו כן, אם מדובר בעבירת נהיגה בשכרות נוספת תוך שנה לאחר שכבר הורשע הנהג בעבירת נהיגה בשכרות פסילת המינימום היא של 4 שנים.
לפי נתוני משטרת ישראל לשהובאו בכתבה ב – YNET, נכון ל 1.8.19, הוגשו כ- 5655 כתבי אישום בגין נהיגה בשכרות כלומר כמעט 25 כתבי אישום ביום.
חשוב לציין, כי על מנת שמשטרת ישראל תוכל להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, בבית המשפט כי אותו נהג שהוגש כנגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות אכן נהג בכמות המיוחסת לו, חובה עליה לעמוד במספר רב של נהלים וחובות שנובעים מהחוק ומהפסיקה.
במשרד עורכי דין, הרשקוביץ ושות', הצטבר ניסיון רב של אלפי תיקים ואנו מומחים באיתור הכשלים בעבודת המשטרה על מנת להגיע להסדרי טיעון מקלים במיוחד ובמקרים מסויימים אף לזיכוי מוחלט של הנהג.
מאמרים וקישורים רלוונטיים
1. משטרת ישראל – אגף התנועה – טבלת מתחמי ענישה
2. אלכוהול ונהיגה – דוגמאות מהעולם, ד"ר ציפי לוטן, מדענית ראשית אור ירוק
3. נהיגה תחת השפעת אלכוהול – נייר עמדה
4. סקרים בנושא נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ענת גרינברג
5. קמפיינים בנושא אלכוהול ונהיגה
